שכבות העור ומבנה העור

שכבות העור

כדי להבין את מבנה שכבות העור, צריך להבין קודם את תפקיד העור, למעשה הוא מגן על הגוף בכמה דרכים.

הגנה מכנית – לחצים מכניים, שכבות העור מגנות על מגע ישיר עם העצמות או האיברים הפנימיים.

הגנה כימית – חומצות, בסיסים, זיהום אוויר, מים וכמובן לחות.
כל אלה למעשה עוברים סינון בעזרת מבנה העור, הבוחר מפני מה להישמר.

הגנה מיקרוביאלית – הגנה מפני מיקרובים, רדיקלים חופשיים, אשר יכולים לגרום לזיהומים.

הגנה תרמלית – הכוונה היא לטמפרטורה, בה לוקחים חלק גם כלי דם, בלוטות זיעה.
אשר משמשים כחוצץ על פני שכבת האפידרמיס.

ניתן להוסיף גם הגנה מפני קרינה והתייבשות, בשכבת הדרמיס.

מקור אינפורמציה – תקשורת בין פנים וחוץ, כאן לוקחים חלק פעיל עצבים ושערות.

איבר מפריש – אלקטרוליטים, אוריאה ואחרים, במיוחד במקרים בהם הכליה פגועה.

ייצור ויטמין D – מגיעה לגוף כפרו ויטמין, הופך ל- ויטמין D, בהגיעו לאור.

תופעה זאת קוראת בשל, השפעת קרניים אולטרה סגוליות על תפקוד העור.

שכבת האפידרמיס כמו גם שכבת הדרמיס, משמשות גם כאיבר ספיגה.

6 תכונות העור, לפי שכבות העור השונות.  

• אלסטיות – גמישות. 
• בלימת זעזועים, אנטי מגנטיות.
• תקשורת עם הסביבה.
• ויסות טמפרטורה
• חלק מהמערכת האימונולגית
• חוסר חדירות למים. 

מבנה העור לפי שכבות.

אפידרמיס – שכבת העור העליונה, תפקידה לשמש כחיץ, דק, יבש יחסית.

דרמיס – השכבה העיקרית אשר כוללת כלי דם, עצבים, זקיקי שערות, בלוטות זיעה וחלב.

היפודרמיס – שכבה שומנית לבידוד ובלימת זעזועים.

פני העור – שכבת העור העליונה

שכבה שטחית מורכבת מחלב – SEDUM תערובת שומנית של חומצות שומן שונות.
מעטפת של חומצה אורגנית, מעכב התפתחות מיקרואורגניזם.

החומציות של PH נמוך, מהווה הגנה כנגד חיידקים ופטריות מסוימות.
שומניות למשל: מהווה חומר סיכה, מנטרלת חומרים מזיקים.

בנוסף תפקידה הוא לספק מים לאפידרמיס – שכבת הגוף העליונה. (שכבת קרנית.)

ליצירת קשר לגבי מוצר דרך הווצאפ לחצו כאן.

האפידרמיס
שכבת העור
העליונה.

שיכבה אפיתלית אשר מחולקת ל-5 שכבות שונות.
שיכבה יוצרת – העמוקה ביותר, בקשר עם הדרמיס.
כוללת תאי מלנציטיים, מקורם של תאים אלו ברקמה העצבית של העובר.
הם האחראים, ליצירת מלנין – פיגמנטים.
תאי לנגרהס – אחראים לאיתור אנטיגנים, חלק ממערכת החיסון.
תאי מרקל – קושרים לתחושת מגע ומערכת העצבים.

קרטינוציטים – יוצרי קרטין, התאים שבתהליך ההיתקרננות, הופכים לשכבה הקרנית של האפידרמיס.

בתהליך הנקרא, מיטוזה – מאין שינוי צורה או כימית או ביולוגית, 50% מן התאים הללו נודדים כלפי חוץ.

למסע שלהם קוראים – התקרננות, זאת אומרת השלכה, הכוללת שינוי ביולוגי, כימי וצורני של התא (במשך 28 יום).

קילוף שכבות עור עליונות של הקרנית (פילינג),מגביר את קצב חלוקת התאים.

חשיבות רבה יש לוויטמין A (מסיס בשומן), בהתפתחות תאים אלה, בהיעדר הוויטמין זה ניראה כמו הפרעה בתהליך.
אשר בא לידי ביטוי, במראה של עור ברווזי – קוצני.

שיכבה קוצנית – תאים חיים שטוחים, הפכים שטוחים יותר בתהליך החוצה, גשרים בין תאיים, בין התאים.

במיקרוסקופ ניתן לראות קוצים כמו מוזאיקה.

שתי השכבות הראשונות, הן היחידות שמכילות תאים שעוברים מיטוזה: זאת אומרת, שינוי ביולוגי כימי.

שיכבה גרגירית – תאים שטוחים בעלי גרגרים של קרטו -היאלין, החומר ממנו נוצר הקרטין, (גם בציפורניים), בשכבת העור העליונה.

שיכבה נוצצת או שקופה – השכבה הזאת למעשה היא שונה משום שהיא נמצאת רק בידיים וברגליים, לעיבוי האפידרמיס.
(שכבת העור העליונה).

שיכבה קרנית – שיכבה דקה, מורכבת ממספר שכבות של תאים קרניים, עליונים חסרי גרעין.
אלו למעשה תאים אפידרמילים מתים, חסרי גרעין. 
מהווה מחסום, מונע נזקים איך מעברי אינפורמציה, שכבת הערו זאת שומרת על תוכן המים וריכוז אלקטרוליטיים בגוף.
שכבת עור יבשה יחסית רק 15% מים.
התנגדות חשמלית גבוהה, למניעת פציעה מהחיכוך, מכילה : קרטין.